פסק-דין בתיק ת"א 3021-09

1.         התובע והנתבע 1 הם אחים. לשניים אח נוסף - שלמה דגן. בין השלושה - שותפים בעסקים ובנכסים - התגלעו מחלוקות שהובאו לפתחו של בורר, עו"ד יוסף תוסייה-כהן. ביום 5.7.01 נתן הבורר " פסק בוררות חלקי מס' 1", אשר קבע הוראות בדבר פירוק השותפות בין האחים. התביעה שלפני הוגשה בשנת 2003 (ביום 23.7.03) לבית משפט השלום בירושלים. לאחר תיקון (שני) של כתב התביעה והגדלת סכום התביעה ולאחר הליכי ביניים רבים בבית משפט השלום הועבר ההליך לבית משפט זה (ביום 13.1.09). התובע טוען בכתב התביעה המתוקן כי הנתבעים, אחיו ושתי חברות שבבעלותו, הפרו את פסק הבוררות הנ"ל תוך עשיית עושר ולא במשפט והפרת הוראות חוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971. הוא עותר להשבתו לידיו של מגרש שבבעלותו, אשר נמסר על פי פסק הבוררות לשימושו של הנתבע 1, ולתשלום דמי השכירות שקיבלו הנתבעים משוכרי משנה שלהם השכירו את המגרש.

הרקע העובדתי

2.         ואלה העובדות הצריכות לענייננו.

ביום 30.8.00 חתמו התובע, הנתבע 1 (להלן: הנתבע) ומר שלמה דגן (להלן: שלמה) על הסכם בוררות, וליתר דיוק " הסכם גישבור" (ראו ה"והואיל" השלישי; מוצג 12 בתיק המוצגים המשותף שהוגש על פי ההחלטה שבעמ' 45 לפרוטוקול). הסכם הבוררות מינה בורר יחיד (עו"ד יוסף תוסייה-כהן) ושני מגשרים (עו"ד מיכאל צור ואחיהם של הצדדים, מר סמי דוגה) וקבע הוראות בדבר שיתוף הפעולה שיתקיים בין הבורר והמגשרים (בסעיף 7 להסכם). הליך הבוררות נועד לפירוק השותפות בין האחים ומתן הוראות בנוגע לניהול עסקיהם המשותפים.

בחודש נובמבר 2000, בהסכמתם, מסר הבורר לידי הצדדים את טיוטת פסק הבוררות החלקי, ונענה לבקשתם לאפשר להם לנהל משא ומתן לפשרה ולקיים ישיבות גישור בטרם יחתום על הפסק. בסופו של דבר ומשלא הושגה הסכמה, ניתן ביום 5.7.01 פסק בוררות חלקי מס' 1 (להלן: פסק הבוררות; מוצג 3 לתיק המוצגים).

3.         פסק הבוררות סוקר את ההיסטוריה של יחסי האחים, אשר החלו לשתף פעולה ביניהם מבחינה עסקית בראשית שנות ה-80. הנתבע ושלמה ניהלו עסקי הובלה ומפעל לייצור בלוקים ובטון והתאגדו במסגרת חברת מפעלי דגן בלוקים ובטון בע"מ (להלן: מפעלי דגן, או: החברה). התובע, אשר התפרנס מניהול מועדון, רכש אותה עת מגרש להקמת עסק מסחרי במבשרת ציון, הוא מגרש 5 (להלן: המגרש), והסכים להעמידו לרשות עסקי אחיו ובאופן זה להפוך שותף בעסקיהם. השנים חלפו, ובמהלכן התרחבו עסקי מפעלי דגן. שלמה שימש כמנהל העסקים של מפעלי דגן, הנתבע היה עסוק בבניית המפעלים ובשיפורם, כלשון הבורר, ואילו התובע היה עסוק בענייניו וניתק מפעילות מפעלי דגן. לימים פרץ סכסוך בין האחים והליך הבוררות נועד לקבוע כיצד תפורק "החבילה". עמדתו של התובע היתה, כי יש להשיב לידיו את המגרש ולשלם לו דמי שכירות בגין השימוש בו וכי אין הוא מבקש עוד להיות מעורב בעסקי מפעלי דגן, לטוב ולרע. הבורר, לאחר ששמע את הצדדים וכן עדים רבים ואף עיין במסמכים רבים קבע, בין היתר, כי התובע לא העביר מעולם את הבעלות במגרש לידי מפעלי דגן, " הגם שמלכתחילה נתן את המגרש לשימוש החברה. במהלך השנים יחזקאל לא פנה בדרישה לקבל דמי שכירות בגין המגרש, הוא ראה עצמו שותף והמגרש חלק מרכוש החברה" (סעיף ח' בעמ' 6 לפסק הבוררות). הבורר נדרש לדיון גם בנכסי המקרקעין שהיו רשומים על שם הנתבע ושלמה. אשר לבית שברחוב השלום במבשרת, הרשום על שם שלמה ובו מתגורר התובע, נקבע, כי " כשם שיחזקאל העמיד לזכות אחיו את המגרש לשימושם כך גם שלמה העמיד לזכות יחזקאל את הדירה לשימושו" (בסעיף 12, בעמ' 7 לפסק הבוררות), ולכן " כשם שהחברה זכאית להמשיך ולהחזיק במגרשו של יחזקאל כך זכאי ורשאי יחזקאל לגור בדירה עד איו"ש וכן עד איו"ש של רעייתו (הכל לפי המאוחר) או עד תום שלושה חודשים ממועד החזרת החזקה במגרש ליחזקאל כמפורט בהמשך החלטה זו" (בעמ' 8 לפסק הבוררות). זאת, כנגד תשלום דמי שכירות אשר יקוזזו על ידי מפעלי דגן מדמי השכירות המשולמים לתובע בגין המגרש ויועברו לשלמה. בכל הנוגע למגרש, קבע הבורר את ההוראות הבאות, שיובאו להלן כלשונן:

"ג. לאור עמדתם של הצדדים ולאחר ניתוח העובדות כמפורט ברישא לפסק דיני זה הנני קובע כי יחזקאל השקיע את המגרש בעסק כחלקו בשותפות. למרות האמור לעיל ולאור העובדה כי מאז פרוץ הסכסוך ואולי אף בסמוך לפניו הצדדים ביקשו לפרק השותפות ולאור העובדה כי רונן ושלמה לא שיתפו את יחזקאל בניהול החברה, בעסקיה, לא דאגו כי יקבל במשך שנים רווחים ו/או משכורת הנני מקבל את עמדת יחזקאל כי אין הוא שותף בחברה וכי הוא זכאי לדמי שכירות בגין המגרש. אשר למועד תחילת תשלום דמי השכירות ושיעורם הנני קובע כי מגיע ליחזקאל דמי שכירות בגין העבר אך ורק לתקופה של שבע שנים טרם חתימת הסכם הבוררות ומאותו מועד ואילך. דמי השכירות ישולמו בשיעורים המפורטים להלן.

ד.  גובה דמי השכירות ייקבע על ידי שמאי מוסכם ליום 1.1.2001 תשלום דמי השכירות העתידיים יוצמד למדד המחירים לצרכן כפי שיפורסם מפעם לפעם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחלוף חמש שנים ממועד ההערכה תהא לכל צד זכות לדרוש עריכת שמאות חדשה על ידי שמאי מוסכם. נעשתה השמאות כאמור לפי דרישת צד מהצדדים שוב תהא בתוקף לחמש שנים. לא תערך שמאות תמשיך החברה לשלם דמי השכירות הצמודים כפי שנקבעו בשמאות האחרונה בצירוף ההצמדה כאמור.

אשר לגבי העבר הנני קובע כי דמי השכירות יחושבו לפי השווי שייקבע בחוות הדעת שתתקבל במכפלת שנות העבר. למען הסר ספק שווי המגרש ושווי דמי השכירות ייקבעו לגבי המגרש ללא המבנים שעליו.

ה. דמי השכירות ישולמו אחת לחודשיים ביום הארבעה עשר לחודש הגרגוריאני ואם הוא חל בשבת או במועד יוקדם התשלום לערב שבת או חג. לדמי השכירות יתווסף מע"מ כנגד חשבונית, בהעדר חשבונית יעשה הדיווח על ידי חשבונית עצמית.

ו.  מנגד לזכותו של יחזקאל לדמי שכירות לעבר והעתיד הנני קובע כי לחברה הזכות להמשיך ולהחזיק במגרש עד תום תקופת החכירה של יחזקאל במגרש כנגד תשלום דמי שכירות. לחברה ולבעלי מניותיה הזכות להעביר החזקה והשימוש לאחד מהם, דהיינו, שלמה או רונן ואזי יחולו הוראות ההחזקה בשינויים המתחייבים.

ז.  היה ובעתיד תבקש החברה להעביר פעילותה למקום אחר יותר לה אחת משנים:

1.  להחזיר החזקה במגרש ליחזקאל ולפטור עצמה מתשלום דמי שכירות.

2.  להעביר זכות השכירות לצד ג' בכפוף לזכותו של יחזקאל לדמי שכירות. ביקשה החברה לבצע העברה זו תקום ליחזקאל זכות לקבל את המגרש בחזרה לידו כנגד 50% משווי המבנים שעליו ללא כל תוספת שהיא. שווי המבנים ייקבע על ידי שמאי מוסכם.

ח. להבטחת ביצוע הוראות אלה תקבל החברה החלטה מיוחדת לפיה יתוקן תזכיר החברה באופן שיתווסף להון מניות החברה גם מנית זהב אשר תקבל מעמד על בחברה לפיו לא תעשה כל העברת מניות בחברה אלא באישורו של מחזיק מנית הזהב.

מנית זהב זו תוקצה לעו"ד מיכאל צור כנגד תשלום של -.1 ש"ח. מנית זהב זו לא תזכה המחזיק בה לדיבידנדים ואף לא לחלק מרכוש החברה בעת פירוקה.

ט. תועבר ההחזקה לאחד האחים ינתן יפוי כח בלתי חוזר המסמיך את עו"ד מיכאל צור לפעול לביצוען של הוראות החברה והמכירה אם וכאשר יתמלאו התנאים כאמור לעיל.

י.  לא שולם ליחזקאל דמי שכירות בגין ארבעה חודשים רצופים יהווה הדבר הפרה יסודית של ההסכם ויחזקאל יהא זכאי לדרוש ולקבל חזרה החזקה במגרש.

יא. השמאי המוסכם שיקבע את שווי דמי השכירות ביחס למגרש יקבע גם את שווי דמי השכירות הראויים לבית בו מתגורר יחזקאל ושווי שכירות המגורים יקוזז מדמי השכירות המשולמים על ידי החברה ליחזקאל בגין המגרש ויועבר לשלמה".